.

עכשיו הגיע תורו של הפשוש שלי לקבל שלט לחדר,

אז אחרי הפוסט שהוקדש רק לו קבלו את השלט לחדר שלו.

לפני ואחרי…

.

.

היום רציתי לשתף אתכם במתכון מיוחד , המתכון הכי טוב שלי עד כה: עידו הבן שלי
היום הוא בן חודש ורק היום הוא פינה לי מעט זמן לכתוב עליו
אז ככה זה התחיל :
אני ובעלי החלטנו אחרי כמעט שנתיים של נישואין להוסיף תבלין לתבשיל החיים שלנו ,
משהו שיעשה את הטעם עוד יותר מתוק.
כמו כל מאורע משמח גם את זה חגגנו במסעדה הפעם במסעדה גרוזינית בגבעתיים
בשם "דדה" וכמה סימלי שהפירוש של השם דדה בגרוזינית הוא "אמא".
הרמנו כוס (מיץ ענבים) לחיים ויצאנו לדרכנו החדשה.
שפר מזלנו וצי'ק צ'אק נכנסתי להריון – בעלי טוען שזה בגללו וזה היה קורה גם אם היה מסתכל עליי ממש ממש בריכוז

את העובדה שאנחנו בהריון גילינו שבוע לפני מאורע משמח אחר – חתונה של אחיו של בעלי עם ארוסתו המקסימה, שבועות חיפשתי שמלה שתהייה גם יפה וגם תסתיר בטן שעוד לא קיימת .
אבא של הכלה, כאילו ניחש את מה שניסינו להסתיר, אמר לנו בסוף החופה שהמאורע הבא יהיה הברית של הילד שלנו…

לאחר החתונה החלטנו שזו תהיה לנו ההזדמנות האחרונה בזמן הקרוב לצאת לירח הדבש שלא יצאנו אליו אחרי החתונה ,
ושמנו פעמינו ללונדון הקרירה כשהזוג הצעיר מצטרף אלינו בהמשך.
מצד אחד לא רציתי לספר עוד לאף אחד לפני שאני יודעת שהכל תקין ומצד שני רציתי לצעוק ולספר לכולם….אבל לא.
לכן כל הטיול ניסיתי להסתיר מהם את השלפוחית שלא מפסיקה להתמלא , את העייפות שלא מניחה לרגע את
ההמנעות מקפאין ואלכוהול . (המשך…)